מוסך אחמד שלבי (1997) בע"מ נ' נתיבי השלום אקספרס בע"מ

פסק דין

1.תביעה כספית, בגדרה עותרת התובעת - המנהלת מוסך בחיפה, לחייב את הנתבעת - אשר מנהלת עסקי הסעות ובבעלותה מספר כלי רכב, לשלם לה סך 8,144 ₪ בגין חוב שנותרה הנתבעת חייבת לתובעת בגין תיקונים ושירותי מוסך.

2.בכתב התביעה טענה התובעת כי ביצעה את העבודות, המפורטות ב- 5 חשבוניות שהוצאו כולן בחודש אפריל 2007, שסכומן הכולל הוא 5,094 ₪.

3.אין הנתבעת כופרת בביצוע העבודות ובחוב המפורט בחשבוניות שהוגשו, אולם בהגנתה טענה כי היא שילמה סך 4,965 ₪ למוסך אחר, ואף שהנתבעת לא טענה זאת מפורשות, הרי עולה כי היא מבקשת לקזז סכום זה מסכום התביעה.

4.מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אחמד שלבי, אשר פרט את סכום החשבוניות מושא התביעה.

5.בתצהיר עדות ראשית מטעמה, חידדה הנתבעת את הגנתה. לטענתה, הכניסה למוסך התובעת אחד מרכביה, מ.ר. 42-114-10 (להלן: "הרכב"), ועובד התובעת נהג ברכב וגרם לתאונה בעקבותיה ניזוק הרכב וכתוצאה מכך נאלצה הנתבעת לתקן את הרכב ולהוציא סך 4,965 ₪ כולל מע"מ, כמפורט בחשבונית מס' 0437 שהוצאה ביום 16.1.07, וצורפה לתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע התביעה על סכום קצוב.

6.בתצהירו של מר ונונו- מנהל הנתבעת, טען הוא כי כתוצאה מן התאונה שארעה ברשלנות עובד התובעת, נאלצה הנתבעת לשלם סך 4,965 ₪ וזאת מאחר וסכום ההשתתפות העצמית בפוליסה שביטחה את הרכב בביטוח מקיף, עמד על סך 5,053 ₪. עוד טוען מר ונונו, כי הוסכם בינו לבין מר אחמד שלבי, על קיזוז הסכום הנ"ל מחשבוניות התיקון במוסך התובעת, והא ראייה לכך, שהתביעה הוגשה בחלוף מעל שלוש שנים מיום ביצוע התיקונים.

7.מטעם התובעת העיד מר אחמד שלבי, ואילו מטעם הנתבעת העיד מר ונונו שלום.

8.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי טענת הקיזוז לא הוכחה, ולפיכך יש לקבל את התביעה, כפי שיפורט להלן.

9.כאמור, אין נציג הנתבעת חולק על ביצוען של העבודות או על תמורתן. כל אשר טוענת הנתבעת הוא, שיש לה זכות לקזז מסכום התביעה את סכום נזקי הרכוש שנגרמו לרכבה. הלכה פסוקה היא, כי דין טענת הקיזוז כדין תביעה שכנגד, ועל הטוען לקיזוז להתכבד ולפרט את פרטי טענותיו ולהוכיחן ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, כפי שתובע נדרש להוכיח את תביעתו (ראו: עא 2702/92 אהרן גינזברג נ' יוסף בן יוסף פ''ד מז(1) 540, 554).

10.עיינתי בחומר הראיות ומסקנתי היא כי טענת הקיזוז, כאמור, לא הוכחה, הכל מן הנימוקים שלהלן:

א.התאונה הנטענת אירעה ביום 9.11.06, חשבונית בגין התיקון הוצאה ביום 16.1.07 ואילו הודעה לחברת הביטוח על התאונה הועברה ביום 19.4.07. פער זמנים זה אומר דרשני.

ב.לא הובאה בפניי חוות דעת שמאית כלשהי להוכחת הנזקים הנטענים על ידי הנתבעת, ואין בפניי כל ראייה כי אותם נזקים מושא החשבונית שהוצאה מספר חודשים לאחר התאונה, אכן נגרמו כתוצאה מן התאונה או שמקורם בתאונה.

ג.באין חוות דעת, הרי אין בפניי ראייה לנזקיה של הנתבעת או לגובה נזקים אלה, ואין בחשבונית שצורפה כדי להוכיח את הנזק הנטען.

11. לאמור לעיל אוסיף כי לא הוכח בפניי כי סכום החשבונית הנ"ל שולם, שכן לא הוצגה בפניי קבלה כלשהי, ולא הוצג בפניי אמצעי תשלום, כגון שיק, המוכיח את תשלום סכום החשבונית בפועל.

12.המסקנה היא, שדין טענת הקיזוז להידחות, מאחר ולא הוכח בפניי מהות הנזקים שנגרמו או שיעורם. כמו כן, לאור העדר חוות דעת שמאית מטעם הנתבעת, שתפרט את הנזקים שנגרמו, אינני יכול לקבוע כי סכום החשבונית המצורפת לתצהיר נציג הנתבעת הוצא (ככל שהוצא) בגין נזקים שנגרמו ע"י עובד התובעת ואיני יכול לקבוע כי הנזקים הנ"ל הם אכן נזקים שנגרמו בתאונה המתוארת בכתב התביעה שאירעה, כאמור, מספר חודשים לפני תיקון הרכב.

13.התביעה בגין החוב המפורט בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה מתקבלת, אפוא. יחד עם זאת נראה כי נפלה טעות בחישוב מרכיב הריבית בסכום התביעה (לא ברור מהו שיעור הריבית שהצטברה על סכום החוב).

14.סכום החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א- 1961 מיום היווצרות החוב ועד ליום הגשת התביעה עומד ע"ס 6,455 ש"ח.

15.הנתבעת תשלם לתובעת סך 6,455 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית מיום הגשת התביעה לביצוע (17.3.2011) ועד יום מתן פסק דיני זה. .כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת את סכומי אגרות המשפט ששילמה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם ועד התשלום המלא בפועל, ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

16.המזכירות תסגור את התיק.